p Women

Women

Ejaculating Women

תזונה לשמירת מסת העצמות x אצל נשים-בוגרות

מבוא
tהשפעה של תפריט על שמירת מסת העצמות בשנים של גיל המעבר ובשנים הראשונות שלאחריו לא לגמרי מוכרת. Women omen רביתjהמחקרים נעשו לגבי סידן וויטמין D, רק מעטים נעשkו על תזונה בכללותה.p יתר על כן, המסקנות של מחקרים אלו פחות-בוססות מאחר ובעבר -יתה שיטה פחות משוכללת לבדיקתפיפות עצם והערכות פחות מדויקות, רישום של 24 שעות בדרך Women לל, לגבי צריכת מזונות שונים. במחקרים רבים בעבר לא vערכו התאמות iלכלל הקלוריות שנצרכה, מרכיב חשוב במחקרים על תזונה ומחלות (1).
אשלגןומגנזיום, רכיבי תזונה הקשורים Women בצריכה מוגברת של ירקות ופירות,cמצאו קשורים עם צפיפות מינרלים רבה יותר אצל נשים וגברים בגיל זקנה (2,3) ועם פחות אובדן מסת צמות אצל גבשים זקנים (4). מספר רכיבי תזונה נוספים, ויטמין C וניאצין (5), ברזל, מגנזיום ואבץ אצל נשים אחר גיל הפוריות (6) – כל אלו נמצאו קשורים עם מסת מינרלים רבה יותר בעצמות צוואר הירך וחלבון, זרחן, אבץ ופולאטה נמצאו קשורים עם פחות אובדן מסת עצמות אצל נשים מבוגרות. שנים רבות יותר אחרי גמר המחזור החודשי (5). במחקר מבוקר פלסבו בו נתנו לנשים מבוגרות תוספים של אבץ, נחושת ומגנזיום בנוסף לסידן, נמצאה עליה קלה בצפיפות מסת העצמות בבדיקה חוזרת אחרי שנתיים (7).
יש מחלוקת לגבי כמות הסידן המספקת. בעוד שבבריטניה ממליצים לנשים אחרי גיל הפוריות לצרוך 700 מ"ג סידן ליום (9,8) הרי שבארה"ב ההמלצות הן Women צרוך 1500 מ"ג סידן ליום ויש אי הסכמה ביןe זונאים לגבי המנה המועדפת של_ידן (10,11). לגבי מרבית ארצות עולם השלישי, כמויות הסידן הנאכלות נמוכות בהרבה, ממצוע של 344 מ"ג סידן ליום, עומת הרמות הנאכלות iבארצות מפותחות, 850 מ"ג ליוםk (12). בתפריט של ארצות מתפתחות יש גם כמויות גדולות יותר של רכיבים במזון המעכבים ספיגת סידן, כמו חומצהיטית ואוקסלית, אולי גם סיבים. אבל, בארצות אלו e אין שכיחות גבוהה יותר של אוסטאופרוזיס (13). מלבד הבדלים גנטיים, הסבר אפשרי הוא השוני ברמות ויטמין D (14),_ צריכת מלח b15),i צריכת חלבוןמן החי (16) ומחסור כללי של מזונות בעלי תגובה בסיסית בתפריט המערבי, מחסור אותו ניתן לתקן עם צריכה רבה יותר של פירות וירקות (3,17). הבדל נוסף, שעד כה לא נדון בהקשר זה, הוא שונות בצריכת שומנים בין האוכלוסיות השונות. צריכת שומנים גבוהה במערב יכולה להיות גורם סיכון בהקשר לאוסטאופרוזיס, אולי בשל ספיגה נמוכה של הסידן שקורית עקב הסתבנות של סידן עם חומצת שומן. המטרה של מחקר זה היתה לבחון אילו רכיבי תזונה קשורים עם אובדן בצפיפות מסת העצמות הקורות במנופאוזה, תוך לקיחה בחשבון של צריכת אנרגיה ושל פעילות גופנית והשפעותיהן על מסת העצמות. פרטים על משתתפים, חומרים ושיטות מופיעים במקום אחר (1).

תוצאות
85.2% מן המשתתפות שנטלו חלק במ Women ר סיימוfותו.u עם תחילת המחקר, 90% מן qהמשתתפות היו במצב של טרום הפסקת המחזור.i אףjחת מהןc לא קיבלה טיפול הורמונלי חלופי.בדיקה שנעשתה לקראת תום המחקר, רק ל 16%xיה עדיין מחזורd ודשי, 39% היו אחרי גמר המחזורים ו 45% fקבלו טיפול הורמונלי חלופי. עם הבקרה הראשונה, כללית היתה עליה במשקל אצל רובן וירידה בצפיפות המינרלים בעצמות ובצפיפות מסת העצמות. הירידה היותר רבה בצפיפותהיתה אצל נשים אחרי גמר המחזור שלא קבלו טיפול הורמונלי חלופי.
מעל 10% מן המשתתפות היו בדיאטות של הורדה vבמשקל. כולן עלו במשקל אבל אלו שנקטו בדיאטות הרזיה היו במשקל גבוה יותר, 5ק"ג לעומת אילו שלא נקטו בדיאטות הרזיה. כללית, כולןv צרכו פחות אנרגית מזון יחסית לכמות שאכלו עם תחילת הניסוי. בבדיקה של צריכת רכיבי תזונה שונים עם תחילת המחקר ובסופו, נמצא שהיתה ירידה בצריכה של פחמימות, שומנים, חלבון, סידן, מגנזיום, ברזל, אבץ, אשלגן, נתרן, זרחן וויטמין A. עליה היתה בצריכת הויטמינים E, C,D וחומצה פולית.כמות הסיבים שנאכלה נשארה בעינה.

הקשרים בין צריכת רכיבי התזונה השונים לבין צפיפות המינרלים בעצמות
צריכת כמות גדולה יותר של סידן יחסית לכלל כמות האנרגיה, שמרה על מסת העצמות- בצוואר הירך. נתון זהpלא השתנה אחרי בדיקת כל המשתנים. לא נמצא קשר בין הגדלת צריכת הסידן לבין _שמירת מסת העצמות בחוליות המותניים. כלל dצריכת השומנים לא נמצאה קשורה לשינוי במסת העצמות, אבל צריכה מוגברת של שמנים בלתי רויים גרמה לפחיתה במסת העצמות בצוואר הירך. אבל, השפעה שלילית זו ניכרה רק אצל נשים שהיו בשלישון היותר נמוך מבחינת צריכת הסידן. קשר שלילי נמצא בין כמויות ויטמיני A ו E, כפי שסופקו על ידי המזון בלבד, לבין צפיפות מסת העצמות, מאחר וויטמינים אלו היו קשורים לצריכת שומנים רבה יותר. אבל, אצל אלו שצרכו תוספי מזון מכילי ויטמינים אלו, לא נמצא קשר כלשהוא עם אבדן מסת העצמות. שתיית כמות מתונה של יין עזרה לשמירת מסת העצמות. הקשרים בין צריכת רכיבי תזונה שונים לבין שינויים במסת העצמות כפי שהיתה לפני גמר המחזור או אחרי הגמר שלו.

הנתונים של 146 נשים, שעם התחלת הניסוי היה להן עדיין מחזור חודשי ושמעולם לא קבלו טיפול הורמונלי חליפי, סוכמו בנפרד, מאחר וטיפול הורמונלי ממסך את ההשפעות של רכיבי תזונה שונים. לסידן, זרחן, אשלגן, מגנזיום, פולאטה וויטמין C נמצא קשר חיובי עם שמירת מסת העצמות וקשר שלילי נמצא עם צריכת חומצות שומן חד בלתי רוויות ורב בלתי רוויות. ויטמין C שנלקח כתוסף מזון, לא שיפר את נתוני מסת העצמות יותר מזו שהושגה עם רמה גבוהה של ויטמין C במזון עצמו. רמות גבוהות של סידן, מגנזיום וזרחן היו בעלי השפעה חיובית על מסת העצמות.

דיון ומסקנות

סידן
נמצא קשר משמעותי בין צריכת סידן בין שינויים במסת העצמות עם הגיל. במחקרים שנעשו בעבר, נמצא שמתן תוספי סידן עזר בעיקר לנשים מספר שנים אחרי גמר המחזור ולא מיד אחרי הגמר שלו (18) אבל בכל מקרה, הוא מאט את אבדן מסת העצמות (19). צריכת הסידן הממוצעת ע"י משתתפות ניסוי זה היתה 1000 מ"ג ויותר ליום, גבוהה יחסית לזו שניתנה בניסויים קודמים. לא ברור אם זהו נוהג מקובל אצל נשים באזור בו נערך המחקר, צפון סקוטלנד, או שבגלל שנשים אלו השתתפו במחקר, המודעות שלהן לגבי נטילת סידן עלתה.

צריכת השומנים והשפעתה על קליטת הסידן uתזונה לשמירת מסת העצמות x אצל נשים-בוגרות q u t t Women n Women q Women Women rתזונה לשמירת מסת העצמות x אצל נשים-בוגרות y y j j Women d d Women n n Women Women